Page 21 - LaMedia 11
P. 21

‫להם משפחה‪ ,‬אני ממשיך לעשות את מה שבעיני זו עיתוי‬        ‫אתה נוסע לבד? ללא צלם? ליווי? אם כן ‪ -‬מאיפה האומץ?‬

                                  ‫נאות אמיתית‪.‬‬          ‫ברוב הכתבות שלי אני עובד לבד‪ .‬אני הכתב‪ ,‬הצלם והמקי‬

                                                        ‫ליט‪ .‬הכל בעצמי‪ .‬אם מצטרף אלי צלם זה עוד יותר טוב‪.‬‬

‫אתה יכול לתכנ ן ‪ x‬והמציאות בשטח האויב לא תמיד מ�א‬       ‫בחלק מהנסיעות‪ ,‬כמו בנסיעה האחרונה בסוריה‪ ,‬אני עובד‬

                 ‫פשרת זאת‪ .‬איך אתה מתמודד?‬              ‫עם מישהו מקומי‪ ,‬שעוזר לי בכל בלוגיסטיקה וההתנהלות‬

‫אני מאד אוהב לזרום בשטח עם מה שקורה‪ .‬אני אף פעם‬         ‫שם‪ .‬הייתי שם כבר ‪ 6‬פעמים‪ .‬יש אנשים שמכירים אותי ואני‬

‫לא מתכנן יותר מדי‪ ,‬כי הרעיון של עשייה דוקומנטרית זה‬     ‫סומך עליהם במאה אחוז‪.‬‬

‫לפקוח עיניים למציאות שמתרחשת מולך ולתעד אותה‬

                 ‫כפי שהיא‪ .‬לא כפי שתכננתי אני מראש‪.‬‬     ‫אפרופו אומץ ‪ -‬ספר על הנסיעה הראשונה שלך לסוריה או‬

                                                        ‫יעד דומה אחר‪ ...‬שטח האויב‪.‬‬

‫איך שורדים‬                                              ‫הנסיעה הראשוי‬

‫את הפחד?‬                                                ‫נה‪ ,‬שבה הייתי‬

‫איך אתה פורק‬                                            ‫צריך להסתיר‬

‫את המתחים‬                                               ‫את הזהות שלי‬

‫שבטוח מצטבל‬                                             ‫כישראלי היתה‬

‫רים אצלך בגוף‪.‬‬                                          ‫באפגניסטן‪.‬‬

‫כשאני מגיע‬                                              ‫אחרי הפיגוע‬

‫לאזור מסוכן‬                                             ‫בתאומים‪ ,‬שבוי‬

‫אני נכנס למעין‬                                          ‫צע על ידי אל‬

‫‪ mode‬שבו אני‬                                            ‫קעידה‪ ,‬שאפגניי‬

‫מרוכז ומפוקס‬                                            ‫סטן ומשטר הטי‬

‫כפי שאני לא‬                                             ‫ליבאן שם שימי‬

‫נוהג בחיי הרגיי‬                                         ‫שו להם כבסיס‪,‬‬

‫לים‪ .‬לא הייתי‬                                           ‫ארה"ב תקפה‬

‫בטוח שאוכל‬                                              ‫שם‪ .‬נכנסתי דרך‬

‫לעמוד בזה אבל‬                                           ‫פקיסטן ובמעי‬

‫עצם זה שאני‬                                             ‫בר גבול ראיתי‬

‫גם מצלם נותן‬                                            ‫אנשים שורפים‬

‫לי תמיד להתעי‬                                           ‫את דגלי ישראל‬

‫סק במשהו‪ ,‬להי‬                                           ‫וארה"ב וצועקים‬

‫חזיק מצלמה ולכוון‪ .‬במצבים מסוימים זה מאד עוזר שיש‬       ‫מוות לישראל ומוות לארה"ב‪ .‬הבנתי‪ ,‬מוקדם מאד בעבודה‬

‫נון סטופ עבודה טכנית כדי לא‬                             ‫הזו‪ ,‬שהדבר הכי מסוכן שאני‬

‫להתחיל להרהר במהות החיים‬           ‫אפילו עישנתי סיגריה‬  ‫יכול לעשות לעצמי זה להיראות‬
                                  ‫עם האיש ששרף את דגל‬
      ‫ובפחד‪ .‬לא ברגעים האלה‪.‬‬                            ‫מפוחד‪ ,‬אז הסתובבתי נינוח כלפי‬
‫כשאני חוזר המתח מתפרק ואני‬                              ‫חוץ ואפילו עישנתי סיגריה עם‬
‫חייב כמה ימים להירגע אחרי‬                               ‫האיש ששרף את דגל ישראל‪ ,‬רק‬

                       ‫כל נסיעה‪.‬‬  ‫ישראל‪ ,‬רק כדי לשדר‬    ‫כדי לשדר תחושה שנוח לי שם‪.‬‬
‫לישון עם האויב? מה הם חול‬         ‫תחושה שנוח לי שם‪.‬‬     ‫ההתנהגות שלי משפיעה על איך‬
                                                        ‫שמתנהגים אלי‪ .‬רואים שאני רגוע‬

‫שבים עליך? מי עוזר לך בשטח‬                              ‫ולא לחוץ אז הם רגועים כלפי וגם‬

                 ‫האויב?‬                                 ‫עוזרים לי‪.‬‬

‫כפי שהזכרתי קודם אני בעיקר‬

‫עוזר לעצמי‪ .‬מעבר לזה עוזר לי בחור מקומי שאני מכיר‬       ‫יש לך משפחה ‪ -‬הורים‪ ,‬אישה‪ ,‬ילד‪ .‬הם לא רואים בך מטול‬

                                  ‫שנים וסומך עליו‪.‬‬      ‫רף? מה הם חושבים? אומרים?‬

                                                        ‫אני לא מבין את השאלות על 'מטורף' שמופנות לעיתונאי‬

‫אי אפשר בלי לספר קצת על הילדות בצפון ת"א‪/‬שכונת‬          ‫שנוסע למקומות הכי חשובים בעולם‪ .‬לא קוראים מטורף‬

                 ‫למד‪ .‬מה זיכרונות הילדות שלך ?‬          ‫לקצין בצה"ל שיש לו ילדים ואישה והוא יוצא לקרב ומסכן‬

‫ילדותי עברה עלי בתוכנית ל'‪ .‬הייתה לי ילדות מאושרת‬       ‫את עצמו ואת חייו הרבה יותר מהסכנות שאני נכנס אליהן‪.‬‬

‫ולכל הילדים סביבי‪ .‬יותר מחצי השכונה הייתה אז רק חוי‬

‫לות‪ .‬זוכר כדורגל ששיחקנו במגרש החול‪ ,‬פעולות בצופים‬      ‫זו בעיני עיתונאות אמיתית ואשתי והמשפחה מודעים לזה‪.‬‬

‫וחברויות ראשונות בחיים‪ .‬ההורים שלי עדיין גרים בל'‬       ‫מאז שאני אבא אני הרבה יותר זהיר בשטח מכפי שהייתי‬

                                  ‫ואני מבקר אותם הרבה‪.‬‬  ‫אבל‪ ,‬כמו עיתונאיות ועיתונאים רבים ברחבי העולם שיש‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26